(הבהרה: דף ההסבר נכתב בלשון זכר אך פונה לשני המינים באופן שווה)
רקע
גידול זה הינו גידול שפיר הצומח ברוב המקרים מהענף השולט על שיווי המשקל מעצב 8 (העצב האחראי על העברת המידע בנושאי שיווי משקל ושמיעה מהאוזן למוח). הלחץ של הגידול על עצב זה גורמות לירידה בתפוקת המידע בנושא שיווי המשקל בצד המעורב אולם לאור קצב השינוי האיטי, המוח מצליח להסתגל ולפצות על ירידה תפקודית זו. מסיבה זו התסמינים העיקריים של גידול זה הינם ירידה בשמיעה ורעש באוזן המעורבת (טינטון). ליקויים אלה הינם בלתי הפיכים לרוב.
עצב נוסף העובר בקרבת עצבים אלה הינו עצב 7 שאחראי על הבעות ותנועת הפנים. עצב זה בהחלט יכול להלחץ ולהדחק ע״י הגידול הגדל באיטיות אולם למרבה המזל הוא עמיד הרבה יותר ולרוב אינו נפגע בעת גדילה איטית של הגידול.
עצב נוסף הנמצא בקרבת מקום (מעל הגידול) הינו עצב 5 האחראי על תחושת הפנים והקרנית וכן תנועת שרירי הלעיסה. במקרה של גידולים המתפשטים מעלה בצורה משמעותית ייתכן ויהיה שינוי בתחושת הפנים בצד המעורב. שינוי תחושה זה הפיך בד״כ עם ירידה בגודל הגידול (אם בשל ניתוח להסרתו או לאחר קרינה)
קצב וכיוון גדילת הגידול יכתיבו את התסמינים. במידה ויגדל ״פנימה״ לכיוון גזע המוח הוא עלול לצור לחץ על תעלת נוזל השדרה (CSF) שבמרכז גזע המוח ולתסמינים בעקבות עליית לחץ נוזל זה במוח (hydrocephalus) תופעה זו עלולה לגרום לתנועות שרירי גפיים לא מתואמת בצד המעורב. אם הגידול יתפשט מטה לכיוון עצבים 9-11 הוא עלול להוביל לירידה בתחושת חלל הפה, קשיים בבליעה ולעיתים אף צרידות ושינויים בקול.
כאשר הגידול ממשיך לגדול הוא עלול להביא להחמרה בסימפטומים ולעיתים חריגות אף לכיווצים בעצב הפנים ושיתוקו. במקרים אלה, יש צורך בטיפול מאחר והמשך גדילת הגידול עלולה להיות מסכנת חיים. הגידול עלול לשנות את גודלו, לא רק על רקע צמיחה אלה לאור שינויים באספקת הדם אליו.
המפתח לטיפול נכון בגידול הינו הבנת גודלו וקצב התפתחותו שכן ניתוח להסרתו לדוגמא יוביל לתוצאות טובות יותר בצורה משמעותית ככל שהגידול קטן יותר. מכאן נגזר הצורך בביצוע מעקב וברור יסודי.
בנוסף להערכה קלינית זו יש צורך בביצוע הדמיה הנסמכת בעיקר על MRI מוח עם חומר ניגוד. לעיתים בגידולים קטנים או אסימפטומטיים, ניתן להמשיך במעקב סידרתי בעזרת הדמיה זו על מנת להעריך את מגמת הגידול. רוב הגידולים אינם גדלים ועל כן מעקב בעזרת MRI מוח אחת לשנה-שנתיים תספיק.
כאשר הגידול גדל ויש צורך לסלקו, ישנן שתי דרכים עיקריות: קרינה או כריתה.
הקרינה הינה קרן ממוקדת של קרינת גמא הגורמת נזק לגידול ולעיתים קרובות גורמת לעצירת צמיחתו. יתרונות: אין צורך בניתוח. לרוב משיגה שליטה על הגידול ללא צורך בהקרבת עצבים בסביבתו. חסרונות: סיכון בהקרנת גידולים גדולים מאחר ומיד לאחר הקרינה הגידולים לרוב ״תופחים״ לפני שהם מתכווצים, תופעה זו עלולה לגרום ללחץ תוך מוחי מוגבר והסיכונים שפורטו לעיל. לעיתים ישנה השנות תחת קרינה ואז ישנו צורך בניתוח. ניתוח לאחר קרינה קשה יותר ועם סיכונים מוגברים לעצבים ולרקמות המוח הסמוכות. רוב החולים המוקרנים יאבדו את שארית השמיעה בטווח הזמן של 5-7 השנים לאחר הקרינה. לעיתים נדירות הקרינה עלולה להוביל לממאירות תוך גולגולתית.
כריתה בניתוח נוירואוטולוגי-נוירוכירורגי מורכב המבוצע במספר גישות כתלות בגודל הגידול, מיקומו, תפקוד וגיל החולה. ניתוחים אלה הינם מורכבים ומבוצעים רק במרכזים בהם ישנו צוות רב תחומי שעבר את ההכשרה המתאימה להסרתן. יתרונות: אפשרות להסרת הגידול במלואו עם שימור שארית השמיעה ובכך להמנע מקרינה. קרינה יכולה לשמש אפשרות גיבוי לניתוח במקרה של קרינה חלקית או השנות. חסרונות: ניתוח מורכב עם סיכון לעצבים היוצאים מגזע המוח לרבות עצב הפנים, שימור שמיעה ב-50% מהמקרים. ההחלטה על הצורך בניתוח או קרינה נעשית על ידי החולה ולאחר שהוצגו בפניו האפשרויות שנידונו בישיבה רב תחומית בה נכחו נוירואוטולוג (רופא אא״ג מומחה בתחום גידולים בעצם הטמפורלית), נוירוכירורג (מומחה בגידולי מוח וקרינה, נוירורדיולוג (מומחה רנטגן עם התמחות בגידולים של המוח) ורופאים נוספים עפ״י הצורך
בסרטון המצורף: ניתוח משולב ע״י ד״ר עמית וולפוביץ וד״ר משה עטיה לכריתת שוואנומה וסטיבולרית גדולה. לאחר הניתוח תפקוד פניו של החולה נותר תקין לחלוטין.
מומלץ שיקול דעת של הצופה (עשוי להכיל תוכן שצופים מסוימים ימצאו מטריד לצפיה)
חומר קריאה מקצועי נוסף: