Search

החורף בא ועמו דלקת האוזן התיכונה

רקע:


האוזן מורכבת משלושה חלקים:

  • תעלת השמע החיצונית והאפרכסת

  • האוזן התיכונה המכילה את התופית ועצמימי השמע

  • האוזן הפנימית המכילה את איברי החישה של השמיעה ושיווי המשקל




הסיבות לדלקות אוזן תיכונה בילדים

  • רובן מתחילות כדלקת בחלל האף ולוע האף המתקדמת אל האוזן. חצוצרת האף (eustachian tube) המקשרת בין האוזן התיכונה ללוע האף, אזור הנמצא אחורית לאף, משמשת כצינור להשוואת לחצים בין העולם החיצוני לאוזן התיכונה. השוואת לחצים זו מתבצעת בעת בליעה או פיהוק. צינור זה גם מאפשר פליטה של ריר המופרש דרך קבע מהרירית המרפדת את חלל האוזן התיכונה. החצוצרה אמורה לאפשר ריקון נוזלים מהאוזן אולם למנוע כניסת נוזלים מהאף.

  • בעת צינון/התקררות, הרירית של החצוצרה תופחת ומונעת סילוק נורמלי של נוזלים מחלל האוזן התיכונה ומעבר אוויר אל האוזן התיכונה. האוויר שבאוזן התיכונה הולך ומצטמצם וגורם ללחץ שלילי בחלל האוזן התיכונה ומכאן תחושת לחץ באוזניים וירידה בשמיעה. באם החצוצרה לא תפתח בהקדם יוותרו נוזלים בחלל האוזן התיכונה (SOM/otitis media with effusion/OME) ואם חיידקים יזהמו נוזל זה תיווצר דלקת אוזן תיכונה חריפה (acute otitis media/AOM).

  • התחלואה הנלווית הנפוצה ביותר הגורמת לדלקת אוזן תיכונה הינה זו הגורמת לגודש אפי (צינון, שפעת, אלרגיה). מאחר ובילדים קטנים מתחת לגיל 6 החצוצרה צרה מאוד, כל דלקת עם בצקת נלווית תוביל לחסימתה. נוסף על כך, בילדים מתחת לגיל 6 מערכת החיסון עדיין ״אינה מנוסה״ דיה והם נוטים לסבול משיעור גבוה יותר של זיהומים בדרכי הנשימה העליונות.

שאלות נפוצות על דלקת אוזן תיכונה

  • האם הילד שלי הוא מקרה מיוחד? רוב הילדים יסבלו מאירוע אחד לפחות של דלקת אוזן תיכונה בגיל 1-6 שנים. לרוב דלקת אוזן תיכונה חריפה אחת לפחות עד גיל שנתיים. דלקת זו תטופל לרוב ללא כל סיבוך ע״י רופא הילדים. כאשר ישנן דלקות חוזרות, דלקות שאינן מחלימות או דלקות המבילות לסיבוכים כגון קרע בתופית או ירידה בשמיעה, עלינו לתת יותר תשומת לב למקרה.

  • האם הילד שלי יפסיק לסבול מדלקות אלה כשיגדל? כאשר ילדך יגדל, מבנה ראשו ומבנה חצוצרת האוזן התיכונה ישתפרו כך שיאפשרו ניקוז טוב יותר של האוזן התיכונה. במקביל מערכת החיסון תתבגר ושיעור הדלקות החריפות בדרכי הנשימה העליונות יפחת. עד גיל 6 הנך צפויה לראות שיפור ניכר בכמות הדלקות של ילדך.

  • האם ליקוי שמיעה בגיל ינקות עשוי להשפיע על התפתחות תקינה של שפה ודיבור? התפתחות הדיבור הינה משמעותית ומואצת בשנותיו הראשונות של ילדך. ליקוי שמיעה משמעותי בהחלט עשוי לעכב התפתחות זו. בהחלט ניתן לצפות לליקוי שמיעה למשך מספר שבועות לאחר דלקת אוזנים. על אף שנוזלים אלה חולפים לרוב ללא סיבוך, ישנם ילדים הסובלים מנוזלים באוזן התיכונה למשך חודשים ואף שנים העשויים לשבש את התפתחות כישורי השפה המצופים מבני גילם. במקרים אלה יש ליידע את המורה של הילד על מנת שיושיבו בקדמת הכיתה. במקביל יש לנסות לשקם את השמיעה בעזרת טיפול תרופתי או צינוריות איוורור. במקרים חריגים ניתן להשתמש במכשירי שמיעה על מנת לשקם את השמיעה עם נוזלים באוזניים.

  • האם הדלקות עשויות להוביל לנזק קבוע לאוזן התיכונה? לרוב לא. נזק נגרם כאשר הטיפול אינו מספק ובעיקר במקרים של ליקוי שמיעה. בנוסף כאשר לא ניתן טיפול אנטיביוטי נכון לדלקת אוזן תיכונה חריפה, ישנם סיכונים של סיבוכים קשים, חלקם מסכני חיים. על אף שסיבוכים אלה אינם נפוצים מאוד בישראל, סיבוכים קלים יותר של דלקת אוזן תיכונה כקרע בתופית או נזק לעצמימי השמע אינו נדיר. קרע בתופית מאפשר ניקוז עצמוני של הדלקת מהאוזן התיכונה ולרוב מחלים לבד אולם לעיתים נותר נקב מפריש כרונית. הפרשה כרונית זו עשויה להוביל לקיבוע של עצמימי השמע וליקוי שמיעה קבוע. על אף שהן הנקב והן קיבוע עצמות השמיעה ניתנים לתיקון כירורגי, מניעתם עדיפה.


הטיפול בדלקת אוזן תיכונה חריפה

  • אנטיביוטיקה: הטיפול צריך להיות מכוון למחולל הרלוונטי. בדלקת אוזן תיכונה חריפה מדובר בד״כ ב: Streptococcus Pneumoniae, Hemophilus Influenzae, and Morexella Cattarhalis. חיידקים אלה רגישים בד״כ לטיפול במוקסיפן (אם אין רגישות לפניצילין). במקרה של דלקות חוזרות אנו ממליצים על אוגמנטין (אם אין רגישות לפניצילין), זינאט (אם אין רגישות לפניצילין) או רספרים (אם אין רגישות לסולפה). חשוב להשלים את הקורס האנטיביוטי במלואו.

  • מפיגי גודש אפי: אנטיהיסטמין וכדורים כסינופד עשויים לעזור בהפגת הגודש האפי ולעיתים בבצקת החצוצרה אך לעיתים רחוקות בדלקת האוזן התיכונה. שטיפות אף עם תרסיס מי מלח מומלצות בהחלט.

  • מירינגוטומיה (חתך בתופית לניקוז האוזן התיכונה): נחוץ לעיתים רחוקות במקרים בהם נראה שהתופית מאיימת להקרע עצמונית או שנחוצה תרבית מן המוגלה על מנת להתאים טיפול אנטיביוטי. ניקוז האוזן התיכונה אף עשוי לסייע בהקלה על כאב עז הנגרם בשל הדלקת. הנקב הקטן ייסגר לאחר מספר ימים ברוב המקרים.


מניעת דלקת אוזן תיכונה חוזרת

  • טיפול מניעתי באנטיביוטיקה ארוך טווח: במינון נמוך ל-3 חודשים.

  • טיפול בנזלת אלרגית. בד״כ אינו מספק כטיפול יחיד לדלקת אוזן תיכונה.

  • חיסון כנגד פנאומוקוק (פרבנר) והמופילוס - ניתן במסגרת שגרת החיסונים בישראל. הוכח כמפחית שכיחות של דלקת אוזן תיכונה חריפה וסיבוכיה.

  • צינוריות איורור: המטרה של צינוריות אלה הינה ניקוז האוזן ואיורורה. הצינוריות מוכנסות דרך חתך זעיר בתופית ונשארות במקומם בממוצע כ- 6 חודשים אז הם לרוב נפלטות ספונטנית והנקב נסגר. ישנן צינוריות הנשארות זמן ארוך יותר עם סיכון גבוה יותר לנקב שאריתי. לעיתים בזמן שצינוריות האירור במקומן הילד גדל והבעיה בחצוצרת האוזן חולפת. על אף זאת ישנם ילדים בהם נדרשים מספר סטים של צינוריות עד הגעתם לבגרות. במבוגרים ניתן להכניס צינוריות אירור במרפאה באלחוש מקומי. בילדים לעומת זאת נדרשת הרדמה כללית קלה ואשפוז יום (משתחררים לאחר מספר שעות). החיסרונות של צינוריות איורור הינם: הפרשה כרונית (5% מהמקרים), נקב שאריתי המצריך ניתוח נוסף.

  • כריתת שקד שלישי (אדנואידקטומיה): השקד השלישי הינה רקמה לימפתית הנמצאת בלוע האף (מאחורי האף בחיבורו לגרון). על אף תרומתו למערכת החיסון, הוא עשוי להוות בעיה אם הוא הופך למקור לזיהומים חוזרים או באם הוא גדול וחוסם את פתחי חצוצרת האוזן התיכונה. במקרים אלה הילדים יסבלו מקושי בנשימה אפית, שינה בפה פתוח ונחרה לילית, נזלת כרונית ונוזלים באוזנים. במידה והתופעה לא תטופל היא עשויה להוביל לשינוי מבנה הפנים ובמקרים קיצוניים לעומס על הלב כתוצאה מדום נשימה בשינה. השקד השלישי נסוג בגודלו ברוב הילדים החל מגיל 5-6. כאשר הילד מתייצג עם התסמינים שפורטו לעיל, יש מקום לשקול הסרת השקד השלישי בזמן החדרת צינוריות האיוורור. במקרים אלה נדרשת הרדמה כללית והסיכונים העיקריים הינם דמום וגדילה חוזרת של רקמת השקד השלישי.

  • כריתת שקדים: שקדים אינם בד״כ המקור לזיהומי אוזנים וההתוויה לכריתתם הינה בד״כ במקרים של דלקות שקדים חוזרות.


5 views0 comments