(הבהרה: דף ההסבר נכתב בלשון זכר אך פונה לשני המינים באופן שווה)
רקע
כולסטאטומה הינה מחלה כרונית המתקדמת באיטיות ובעלת אופי הרסני. שני מאפיינים עיקריים הופכים אותה לקשה לטיפול: 1. לעיתים קרובות המחלה ״שקטה״ לכאורה גם לאחר שהסבה נזק משמעותי למבני האוזן, מנגנון השמיעה והמבנים הסמוכים להם. 2. למחלה ישנה נטיה לחזור
הגורמים לכולסטאטומה
לעיתים נדירות ילדים נולדים עם מספר תאי עור הכלואים בתוך האוזן ומובילים להיווצרות כולסטאטומה. מאורע זה הינו נדיר ולרוב כולסטאטומה נובעת מדלקות אוזנים כרוניות ונקבים בעור התוף.
מהו הנזק הנגרם מהמחלה?
האוזן הינה חלל בעל נפח קטן מאוד המכיל איברים רבים וחיוניים. האוזן מכילה את עור התוף (התופית), עצמימי השמע, השבלול וכן גופיפים המסייעים בשמירה על שיווי המשקל. על כן הרס מבנים אלה הנגרם לעיתים קרובות על ידי כולסטאטומה עלול להוביל לירידה בשמיעה, טינטון (רעש באוזן), סחרחורת והפרעה בשיווי המשקל. מבנים חשובים נוספים הקרובים לאוזן הינם עצב הפנים (האחראי על תנועת הפנים וההבעה), הוריד הראשי המנקז דם מהמוח, העורק הראשי המוביל דם אל המוח והמוח עצמו. הסרת כולסטאטומה מפושטת, עשויה להוביל לפגיעה במבנים אלה.
השנות
ישנה הסכמה בין החוקרים השונים שכולסטאטומה עתידה להשנות לאחר הסרתה ב-50% מהילדים (Bluestone 1995) וב-30% מהמבוגרים (Sanna 1987). ישנן שתי צורות של השנות:
מחלה שאריתית - מופיעה לרוב בשנה הראשונה לאחר ניתוח להסרת כולסטאטומה ונובעת מהסרה חלקית של התהליך בניתוח (בד״כ מדובר בכמות מיקרוסקופית שלא ניתן היה לראותה בזמן הניתוח). בשלבים הראשונים, כולסטאטומה מתפתחת כציסטה כך שניתן להוציאה בשלמות. בשלבים מתקדמים יותר, מעטפת זו נהרסת והסרת הכולסטאטומה במלואה קשה יותר.
מחלה חוזרת - מופיעה כשנתיים לאחר הניתוח ונגרמת בד״כ על ידי אותם גורמים שהובילו להיווצרות הכולסטאטומה מלכתחילה. כלומר דלקת האוזן הכרונית נמשכה והובילה להיווצרות כולסטאטומה חדשה.
ניתוח חוזר (ריביזיה)
לאור נטייתה הטבעית של הכולסטאטומה להשנות, יש להמשיך במעקב אדוק אחר המחלה:
במקרים בהם החשד למחלה שאריתית גבוה בניתוח הראשון (מחלה מפושטת ומזוהמת במיוחד, מחלה המערבת מבנים רגישים ועל כן לא הוסרה במלואה במכוון) - יש מקום לתכנן ניתוח חוזר 6-12 חודשים מהניתוח הראשון
במקרים של חשד נמוך-בינוני יש מקום להמשך מעקב הדמייתי הנעשה בעיקר בעזרת MRI מוח ואוזנים אחת לשנה.
כיצד אפשר להמנע מניתוח חוזר?
אחת האפשרויות להמנע מניתוח חוזר הינה על ידי הסרת כלל התופית, עצמימי השמע והקיר האחורי של תעלת השמע החיצונית (באיזורים אלה כולסטאטומה נוטה ״להתחבא״). לאחר ניתוח כזה ניתן לזהות ולסלק כולסטאטומה חוזרת במרפאה ללא צורך בהרדמה. החסרון בניתוח שכזה הינו שלא תוכל להרטיב את האוזן (שחיה או רחצה) וכן שייווצר ליקוי שמיעה משמעותי. בנוסף הניתוח עשוי להוביל לשינוי באפרכסת (כגון פתח תעלת שמע רחב יותר ומיקום שונה של האפרכסת) ולזיהומים נשנים בחלל שנוצר המצריכים ניקוי של החלל אחת ל-3-6 חודשים ע״י רופא אא״ג. החלטה על ניתוח נרחב שכזה תלויה בהיקף המחלה הראשוני.
סיכוני וסיבוכי הניתוח לכולסטאטומה
הניתוח עצמו עשוי לגרום לאותם סיבוכים שגורמת הכולסטאטומה עצמה. ההבדל הינו שבניתוח הסיכוי לכך נמוך מאוד, בעוד שהוא גבוה משמעותית בכולסטאטומה לא מטופלת. הסיבוכים כוללים: סיבוכי הרדמה כללית, זיהום, דימום מסכן חיים, ירידה בשמיעה, טינטון, חולשה או שיתוק של עצב הפנים, דלף נוזל שדרה, סחרחורת, כאבי ראש. רוב הסיבוכים המתוארים ניתנים לטיפול או תיקון בזמן הניתוח או לאחריו.
סיכום
על אף שכולסטאטומה תהליך שפיר אין להקל בה ראש בשל האופי הממושך וההרסני שלה. טיפול ניתוחי לרוב מוצלח אך לעיתים הוא מצריך מספר ניתוחים לסילוק המחלה ושיקום השמיעה.